משפת "אני" לשפת "אנחנו"

שינוי תרבות הכיתה מתרבות ממוקדת מורה לתרבות שיתופית יותר כרוך בשינוי השפה בה

עושה המורה שימוש בכיתה. בספרו העדכני (2015) Creating cultures of thinking: The 8 forces we must master to truly transform our schools מגדיר רון ריצ'רט (Ritchhart) את השפה כאחד מ-8 מרכיבים הכרחיים לשינוי תרבות הכיתה מאחר ומילים מעצבות מציאות, ולשפה יש כוח סמוי שכן היא יכולה להעביר מסרים שמעצבים חשיבה. לתפיסתו, דרך השפה בה אנו המורים משתמשים בכיתה, אנו שמים לב, מדגישים, חושבים. שפה היא מערכת התקשורת שקבוצה עושה בה שימוש לצורך משא ומתן ליצירת משמעות משותפת, בניית הבנות סביב רעיונות, התנהגויות ופעולות. למשל כאשר אנו שואלים "מה אנחנו רואים" הבחירה ב"אנחנו" מעבירה לתלמידים מסר שהקבוצה עובדת ביחד על הנושא, וזו פעילות שיתופית, להבדיל מפעילות תחרותית. כך מתגבשת תרבות כתתית בה התלמידים בונים על רעיונות של חבריהם.

בסרטון שלפניכם מומחש השינוי משפת "אני" ממוקדת מורה לשפת "אנחנו" שיתופית יותר.

#שפהבכיתה